אדריכלות – בניית דגמים
העיצוב והאדריכלות הינם מקצועות השייכים לתחום העשייה (Praxis), אך יחד עם זאת קשורים לאמנות, שיח ועיון. אין כוונת בית הספר להכשיר את התלמידים להיות אדריכלים כי אם לחשוף את האדריכלות כחלק מהתרבות.
האדריכלות לרוב נעשית בתהליך המתחיל מרעיונות מופשטים המתפתחים בהדרגה לבניין. התהליך כרוך בשימוש בסימנים וצורות האמורים לייצג את המציאות ועליהם להיות מובנים ומוסכמים לכל המעורבים ביצירת הסביבה. ייצוגם מוסכמים אלה מהווים שפה המאפשרת שיתוף בינלאומי.
בתוכן זה, הדגם האדריכלי הינו בעל חשיבות רבה, תפקידו לייצג את המציאות ולתווך בין רעיונות. העקרונות המוצעים בתחום הנלמד עוברים דרך ההמשגה הראשונה שניתנה לאדריכלות עוד מהמאה ה-1 לספירה ע"י תיאורטיקן בשם ויטרוביוס, רומאי שהגדיר את האדריכלות דרך שלוש יסודות: נוחות השימוש Comoditas – , -Fermitas יציבות, – Venustas יופי.
למידה יצירתית מציבה אלטרנטיבה, דרך חשיבה אחרת, דרך חיים אחרת, דרך אחרת להתקיים. עיצוב ואדריכלות מתמודדים עם 'בעיה' תכנונית וכפועל יוצא משכללים- באופן יצירתי- את יכולת פתירת הבעיות, לעיתים באופן אנליטי ולעיתים באופן אחר כמו ניסוי וטעייה.
בעיצוב ובאדריכלות לרוב הנושאים 'חוזים' קדימה ומתארים מצב עתידי 'מתוכנן' פעולה המחייבת תרגול יכולות הסתכלות בדרכים שונות על העתיד לקרות. תחומי התכנון מפתחים מיומנויות של חשיבה עצמית, יכולת בחירה, קבלת החלטות, יכולת שיפוט ובקורת וחשיפה בפני הילד את ערכי התרבות לאורך ההיסטוריה, את ההתפתחות הטכנולוגית, את עולם הצורות של הטבע ומעשה ידי אדם וכמובן את הפן ההומניסטי של המקצוע.
במסגרת הלימודים, התלמידים מתכננים, משרטטים, מעצבים ומתנסים בחוויה של יצירתיות ופיתוח הדמיון. בניית הדגמים מייצגים את היישום מהלכה למעשה.
